כזה וכזה תאכל חרב - אסף חזני

בשביעי באוקטובר 2023 קרס צה"ל תחת המהלומה שהנחית עליו חמאס. מלחמת חרבות ברזל החלה כאשר צה"ל נמצא בשפל מקצועי וכתוצאה איבד את אחד מנכסיו העיקריים - האמון הציבורי. מה שאיפשר לצבא לשוב ולתפקד היתה ההתגייסות של העומק האזרחי של המדינה: מערך המילואים ומתנדבים. התגייסות זו נשענה על מכנה משותף רחב של הלם, תחושת חרום ושאיפת נקם, שהתבטאו באופנים שונים. מחיר המכנה המשותף הנמוך היה סטנדרט של מיליציות - החל מתופעות של נראות וכלה בסוגיות מקצועיות, מבצעיות ומוסריות. דווקא הרבנות הצבאית היתה ערוכה היטב, חמושה בתופי מלחמה. המסר שלה, "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם", קידד לאחור את ממד הזמן ויצר מלחמה שכשמה כן היא: מלחמה בחרבות, מלחמה מדממת, סכסוך מקראי שקם לתחייה בשדות פלשת. מלחמה שרחוקה מכל מה שסיפרנו לעצמנו על אודותיה ועל אודותינו טרם השביעי באוקטובר. "התפקיד שאליו גויסתי יצר התלכדות בין המקצוע הצבאי שלי להכשרה האקדמית שלי. כקצין השתתפתי במלחמה, כאנתרופולוג צפיתי בה. גם ההפך נכון - כאנתרופולוג השתתפתי במלחמה וכקצין צפיתי בה" אסף חזני חוקר את עיצוב הממשק בין גוף ומרחב בארץ על רקע המאבק בין העמים. ספריו הקודמים הם קניון עזאזל ורצח בשטח B. כזה וכזה תאכל החרב מבוסס על יומן שדה שנכתב תוך כדי הלחימה.