המוחות הגדולים בהיסטוריה - ויל דוראנט

"ההיסטוריה הממשית של האדם איננה מצויה במחירים ובמשכורות, לא במערכות של בחירות ושל לוחמה, ואף לא בתלם שהולך בו האדם הפשוט; היא נמצאת בתרומותיהם הנצחיות של הגאונים." ההיסטוריון ויל דוראנט נודע בספריו הפופולריים על ההיסטוריה האנושית – ובגישתו החיובית כלפיה. הוא ראה את ההיסטוריה "לא כעמק בכא של פוליטיקה וטבח", כלשונו, אלא כרכס־פסגות של הישגים רוחניים, תרבותיים וטכנולוגיים שהשיגו יחידים גדולים. ההיסטוריה של העולם, כתב, "היא ההיסטוריה של גדולי אנשיו". והוא מעיד על עצמו שהוא סוגד להם בחוסר בושה. אחרי יותר מיובל שנים של מחקר על תולדות הציוויליזציה, דוראנט חילץ את התקופות, האנשים וההישגים שהתבלטו בעיניו כגדולים או החשובים ביותר. זו שאלה של טעם ונטיית לב, ודוראנט שמר את הטיפול בה למסות אישיות בסגנון המשלב פיוט והומור, שפרסם בכתבי עת בתקופה שבין מלחמות העולם. שם בחר את רשימת המוחות הגדולים בהיסטוריה שלו, תוך שהוא משתף את הקוראים בהתלבטויות במי לבחור ובמי לא. המסות נאספו לספר הזה. • את מי מציב דוראנט בפנתאון גדולי המחשבה האנושית? • אילו משוררים מסוגלים לרגש את הקוראים גם מאות ואלפי שנים אחרי מותם? • איך תיעשו, בהשקעת שעה ביום למשך ארבע שנים, משכילים יותר מדוקטור מצוי? • מהם שנים־עשר הצעדים הגדולים שקידמו את האדם לעבר שליטה בסביבתו? ויל (ויליאם) דוראנט (1885–1981) היה סופר והיסטוריון אמריקני. בין ספריו בולטת הסדרה רבת הכרכים ורבת־המכר 'תולדות התרבות' שכתב עם אשתו אריאל (חיה קאופמן) לאורך ארבעים שנה, ואשר הופיעה בתרגום עברי לאורך שנות השישים (הוצאת מ' ניומן). לצידה הופיעו בעברית ספריו 'גדולי ההוגים' (אחיאסף), 'פילוסופיה בדרכי נועם' (המתמיד) ולאחרונה 'לקחי ההיסטוריה' (כנרת־זמורה־ביתן–דביר וסלע מאיר).