אספן החלומות - גלילה רון פדר עמית

חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה חוֹלֵם תֵּאוֹדוֹר תֵּדיִ הֶרְצְל. תֵּדִי גָּדֵל בְּהוּנְגַרְיָה בְּמִשְׁפָּחָה אֲמִידָה וּמְכֻבֶּדֶת, וְשׁוֹמֵעַ כָּל הַזְּמַן מֵאִמּוֹ עַד כַּמָּה הוּא נֶהְדָּר וּמֻצְלָח. אֲבָל תֵּדִי גַּם יְהוּדִי, וְהָאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ דּוֹאֲגִים לְהַזְכִּיר לוֹ אֶת זֶה כָּל הַזְּמַן, לָאו דַּוְקָא כְּמַחְמָאָה... כְּשֶׁהֶרְצְל מִתְבַּגֵּר וְהוֹפֵךְ לְעִתּוֹנַאי, הוּא שׁוֹמֵעַ עַל הַקָּצִין הַיְּהוּדִי דְרַיְפוּס, שֶׁהָאֳשַׁם בִּבְגִידָה, וּמֵבִין שֶׁהַיְּהוּדִים אֵינָם רְצוּיִים בְּאֵירוֹפָּה, וְשֶׁהַדָּבָר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִיל כֻּלָּם יִהְיֶה לְהָקִים לָהֶם מְדִינָה מִשֶּׁלָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הֶרְצְל יוֹדֵעַ שֶׁמְּדִינָה הִיא חֲלוֹם גָּדוֹל בֶּאֱמֶת, אֲבָל הוּא מְשֻׁכְנָע שֶׁכְּנֶגֶד כּוֹחַ רָצוֹן כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, בֶּאֱמֶת אֵין דָּבָר שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד. וְשֶׁאִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת וְיִתְעַקֵּשׁ - אֵין זוֹ אַגָּדָה.